רשות שוק ההון אישרה להנפיק מטבע דיגיטלי יציב צמוד לשקל: האם זה תחילתו של גל עולמי חדש?

רשות שוק ההון אישרה לחברת ביטס אוף גולד להנפיק מטבע דיגיטלי יציב הצמוד לשקל, במהלך שעשוי לסמן שלב חדש בחיבור בין עולם הפיננסים המסורתי לבין טכנולוגיית הבלוקצ'יין. מדובר במהלך מסקרן במיוחד, לא רק עבור ישראל, אלא גם עבור שווקים נוספים בעולם שעוקבים מקרוב אחרי ההתפתחויות בתחום.

ביטס אוף גולד היא אחת מחברות הקריפטו הוותיקות והמוכרות בישראל, שפועלת מאז שנת 2013 ומתמחה בקנייה, מכירה, מסחר ושמירה של נכסים דיגיטליים כמו ביטקוין ואתריום. לאורך השנים החברה ביססה לעצמה מעמד משמעותי בשוק המקומי, וכעת היא עומדת מאחורי המהלך החדש של השקת מטבע דיגיטלי יציב צמוד לשקל.  

השאלה המרכזית שעולה כעת היא האם מדובר בצעד מקומי בלבד, או בסימן לכך שמדינות נוספות יאיצו תהליכים דומים. בעבר כבר ראינו מקרים שבהם ישראל הייתה בין הראשונות לאמץ מהלכים פיננסיים וטכנולוגיים, ולאחר מכן שווקים אחרים הצטרפו. לכן, ייתכן שגם הפעם מדובר בצעד שעשוי לעורר עניין רחב יותר בזירה הבינלאומית.

כבר היום מדינות רבות בוחנות או מפתחות פתרונות של מטבעות דיגיטליים יציבים או מטבעות דיגיטליים לאומיים. בין המדינות שנמצאות בשלבים שונים של פיתוח או ניסוי ניתן למצוא את סין עם היואן הדיגיטלי, האיחוד האירופי עם האירו הדיגיטלי, בריטניה שבוחנת פאונד דיגיטלי, ארצות הברית שממשיכה לבחון את הנושא, וכן מדינות נוספות באסיה, המזרח התיכון ואמריקה הלטינית.

יתרון משמעותי נוסף של מטבע דיגיטלי יציב הוא היכולת לבצע העברות כספים במהירות גבוהה מאוד, לעיתים בתוך דקות ספורות בלבד, גם ליעדים בחו״ל. עבור עסקים, סוחרים ולקוחות פרטיים מדובר בפוטנציאל לשיפור משמעותי לעומת מערכות מסורתיות שלעיתים דורשות זמן המתנה ארוך יותר ועלויות גבוהות יותר.  

לצד ההזדמנות, קיימות גם שאלות כבדות משקל סביב נושא האבטחה. עולם הקריפטו כבר חווה בשנים האחרונות פריצות ענק, גניבות של סכומי עתק ואף מקרים שבהם נעלמו מיליארדי דולרים בעקבות מתקפות סייבר. לכן הציבור שואל בצדק: אם גופים גדולים ומוכרים נפרצו בעבר, כיצד ניתן להבטיח שמאגרים חדשים יהיו מוגנים באמת.

התשובה תלויה בטכנולוגיה, ברמת ניהול הסיכונים, במבנה האחסון ובפיקוח הרגולטורי. כיום קיימים פתרונות כמו אחסון קר, חתימות מרובות, הפרדת גישה, מערכות ניטור מתקדמות ובקרות סייבר ברמה גבוהה. עם זאת, אין מערכת שחסינה לחלוטין, ולכן אמון הציבור ייבנה בעיקר דרך שקיפות, בקרה והוכחת יציבות לאורך זמן.

שאלה חשובה נוספת היא נושא הביטוח. בעולם הנכסים הדיגיטליים אין תמיד הגנה זהה לזו שקיימת בפיקדונות בנקאיים רגילים. בחלק מהמקרים קיימים ביטוחים פרטיים, כיסויי סייבר או ערבויות מסוימות, אך הדבר משתנה בין גוף לגוף ובין מדינה למדינה. עבור המשתמשים, זהו אחד הגורמים החשובים ביותר לפני אימוץ רחב.

אם המהלך הישראלי יצליח, ייתכן שהוא יהפוך לדוגמה מעניינת עבור מדינות נוספות. שילוב נכון בין רגולציה, טכנולוגיה ואמון ציבורי יכול להפוך מטבע דיגיטלי צמוד מטבע מקומי לכלי שימושי בתשלומים, מסחר ושירותים פיננסיים.

הבהרה: הכתבה אינה מהווה ייעוץ השקעות, המלצה פיננסית או תחליף לשיקול דעת עצמאי. מדובר בסקירה חדשותית, דעה כללית ומידע לצורכי העשרה בלבד.